כלות כותבות: נמאס כבר מניצול המתחתנים!
במשך חודשים ארוכים אני מתכננת את החתונה שלי שתהיה יפה אבל לא מפוארת מדיי, שתכסה את עצמה ותשאיר לנו משהו לירח דבש, אבל בפועל אני נאלצת לשבור חסכונות...
מעיין סיני
במשך חודשים ארוכים אני מתכננת את החתונה שלי שמצד אחד תהיה יפה ומצד שני לא מפוארת מדיי, שתכסה את עצמה ותשאיר לנו משהו לירח דבש. אך בפועל אני נאלצת לשבור חסכונות. אין אף זוג, באף מעמד סוציו־אקונומי, שיכול לממן מכיסו או בכלל להרשות לעצמו להוציא סכום גבוה כל כך עבור סעודה וריקודים של ארבע שעות. ובכל זאת, המנהג, המסורת וה "ככה עושים כולם" — מחייבים אותנו.
אני לא מצליחה להבין את ההיגיון מאחורי "מעצב שיער" (פעם הוא היה רק "ספר" לא?) שדורש 5,200 ₪ עבור איפור ותסרוקת. בואו נעשה חישוב מהיר, זה לא לוקח לו יותר משעה וחצי עבודה, שכר המינימום היום עומד על 23 ₪. זה לא מה שאני מצפה שהוא ירוויח אבל תסכימו איתי שגם אם הוא עושה פי 5 מזה עדיין אנחנו רחוקים מהסכום הנדרש. נוסיף את החומרים שמושקעים, לפי החישוב זה לא יותר 100 ₪ ללא תוספות. אני אשלם לו גם על הכישרון שלו ועל הקורס שהוא עשה פעם, כל מני עלויות עקיפות שיש לו לשלם ועדיין לא הגעתי ל1500 ₪.
אני לא מצליחה להבין למה "מעצבת אירועים" דורשת 3300 ₪ עבור 4 אדניות, שני פנסים ועלי כותרת לשושבינה. כשהלכתי למשתלה סידורי הפרחים לא עלו מעל ל 800 ₪. ובמשתלה הוא משלם גם שכירות על חנות במרכז העיר. אז גם לה אני אשלם על הכישרון ועל הזמן שלוקח לה (פחות משעתיים) ועדיין לא הגעתי ל1500 ₪ בהיגיון הסביר שלי.
אני לא מצליחה להבין פרסומת ל"הזמנות קופצות" עם פוסט של שני עמודים וחצי בו רשום כמה ההזמנה היא זאת שעושה את האירוע ולכן צריך לשלם עליה בין 8-10 ₪ . מה שהכי קומם אותי בכל הסיפור הזה שהיו שם סיבות למה לא להזמין אותם: "אם את לא מרגישה מיוחדת, לא חשוב לך שהאירוע שלך יהיה בראש מעייני מוזמנייך, אם לא חשוב לך להיות וואו- את צודקת, אנחנו ממש לא בשבילך." והכל בלשון נקבה, הישר לרגש כמובן.
והדבר שאני הכי לא מצליחה להבין הוא איך רב מעז לדרוש 2000 ₪ לא כולל מונית מפרדס חנה. למה? בגלל שהוא מביא גיטרה ושר שיר. אחד. אפשר לחשוב שהתקשרתי לשלמה ארצי. רגע רגע, זו לא אמורה להיות מצווה? וואלה מצווה. אבל אם אפשר לעשות גם קופה וגם מצווה, מה רע?
כולם בסופו של דבר מעבירים מסר מאוד ברור- זה מה יש. את רוצה- תשלמי וזה שלך. את לא רוצה- תפני את המקום כי יש עוד מישהי אחרייך שכן תשלם. זה מה יש.
כמובן שזה מה יש ומי שלא רוצה לא חייב, מה שמקומם אותי בכל הסיפור הזה הוא איפה ההגינות והיושר? איך ומתי זה קרה שחברה שלמה נענית ומאפשרת את הניצול הזה של זוגות צעירים שאין להם איך לשלם 150,000 ₪ על חתונה- ובכל זאת עושים ומשלמים ובכך מקדמים את כל הניצול והמסחור שנעשה מזה ולאחר מכן נותרים בחובות ולא התחלתי בכלל לדבר על זה שצריך לחיות אחרי החתונה.. וגם לחיות זה לא זול.
אני באופן אישי חושבת שהנוסחה מאוד פשוטה- אם לא ימהרו לשלם כל כך הרבה כסף לאותם ספקים, כך גם העבודה שלהם תצטמצם ולא תהיה להם ברירה אלא לגבות מחיר נמוך והגון יותר. אבל אני מבינה שזה בגדר פנטזיה כי תמיד יהיה מי שישלם למרות המצב הכלכלי במדינה. אני מציעה לכם לעשות סקרי שוק, לבדוק חלופות ולחשוב על אילו דברים אתם מוכנים להתפשר (אני יודעת שיש דברים שאי אפשר להתפשר עליהם ביום הזה), נכון זה הרבה כאבי ראש והרבה זמן אבל אנחנו עובדים קשה בשביל הכסף שלנו ולא יכול להיות שנפזר אותו לכל עבר בלי לעצור ולחשוב.
אל תשלמו כסף סתם לאנשים שלא מגיע להם. אני יודעת שלפעמים ,ולצערי זה בלתי נמנע וזה יהיה תמיד בכל מקום, אבל כמו שאמרתי לארוסי "אם כבר מנצלים אותנו, בוא נעשה שזה יהיה כמה שפחות".
אחרי החתונה לדעתי כולנו נבין עד כמה זה חשוב. כי לפני החתונה הסנוור קצת מעוור אותנו מלראות את הדברים כפי שהם.
אני מאחלת לכולכם שתדעו לקחת החלטות חכמות (מניסיון- זו תחושה נהדרת) מזל טוב והרבה אושר, זה הכי חשוב :).
* פינת "כלות כותבות", נועדה בשבילכן, כלות, שתוכלו להביע דעה, להגיב אחת לשנייה ולשתף את כולם בדברים שמעסיקים אתכן בארגון החתונה.
