הדו(כ)סית: התנשאי לי?
מי מפחדת משידוכים? נראה לך מפחיד להיסגר על בחור שהיית איתו שש פגישות? יש לי בשורה בשבילך – הייתי עם בחור שש שנים ואיך אומר את זה בעדינות? זה לא בדיוק היה זה. והוא היה מהמם והיה לנו טוב ונפלא ומרגש אבל זה לא היה מדויק. וכשמקימים משפחה את רוצה שזה יהיה מדויק, מבטיחה לך........
לא יהיה כאן כן. ולא – לא. אפילו לא אולי. יהיו כאן שאלות. מהותיות. על החיים. על זוגיות, על אהבה (זקן סיני פעם אמר לי שזה אותו דבר. איפה הוא?? – הזקן?)
אז בואו נדבר על אהבה. הדבר הזה שקורה לפני שהוא בא אלייך בהצעת נישואין מרגשת עם אלפי צפיות ביוטיוב ומציע לך לעשות את עסקת חייך. (רמז: פה טמון הכלב)
"עסקה" של בטוב וברע. באושר ובעוני. בחולי ובבריאות. בכל מצב. בכל יום עד הנצח.
איך את יכולה לקבל החלטה? לפי-מה-את-בכלל-מקבלת החלטות בחיים שלך?
התסריט (בדילוגים מובנים) מוכר מראש: אהבה. הצעה. חופה. בית. ילדים. ואצל רוב בני האדם הבוגרים ששאלתי – דממה. שממה. בדידות גדולה. למעט יחידי סגולה.
למה זה ככה? למה רק מעטים ויחידים בכל דור זוכים לאהבת אמת? למה אין הרבה זוגות הצועדים שלובי זרועות בשמונה בבוקר בשוק מחנה יהודה ומחייכים לשמש חזרה? איפה הגבר הזה שיגיד לרופא שכואבת לנו הרגל שהוא מגיע לבית החולים עם אשתו הפצועה?
מאיפה הכל מתחיל? איך בונים זוגיות כזו?
מי החליט שנקודת ההתחלה היא אהבה?
והשאלה הגדולה - מהי בכלל אהבה?
שהוא אומר לך שהוא אוהב אותך? שאת אומרת שאת קצת יותר ואז אתם מתווכחים על זה "בקטנה", את מצחקקת במבוכה עד לפעם הבאה?
שהוא עושה משהו? שהוא מרגיש משהו? שהוא מתחייב? שאת?
אם יש כאן מישהי בקהל הקוראות (יש כאן קוראים? יופי. כי נדבר פה עליכם וכדאי שתהיו בסביבה ותפנימו) שיודעת להגדיר בוודאות מהי אהבה – שתקום.
למה התכוון שייקספיר שביקש: "הטל ספק בתנועתה של החמה, הטל ספק באמת כשקר, אך לעולם אל נא תטיל ספק באהבה..."?
עוד לא דברנו על אהבה
מצוין. כי לא צריך. כי זה לא רלוונטי. כי זה לא מצביע על כ-ל-ו-ם אם הוא אומר לך לפני חתונה שהוא אוהב אותך.
מתי הזמן הנכון? בקטנות – הגדולות של החיים: שהוא קם לבייבי באמצע הלילה אחרי הלידה הרביעית שלכם (!) שהוא מכבד את המילה שלך, מעריץ את הקרקע שאת דורכת עליה, ואת מעריצה את שלו. ואתם נכונים את לקבל את השוני ביניכם, מכירים בו. מבינים שאת מנוגה והוא ממאדים.
איך זה יכול לקרות?
איך אדע? מה אבדוק?
באתרי היכרות : המשחק הגדול (אחוז אחד מצליח, שווה סיכון?) כל אחד יכול לכתוב על עצמו בגופן גדול יותר, את מי תבחרי? זה שיודע לפלרטט עם המילים נכון יותר? מרגיש כמו משחק מכור מראש.
מי מפחדת משידוכים?
נראה לך מפחיד להיסגר על בחור שהיית איתו שש פגישות? יש לי בשורה בשבילך – הייתי עם בחור שש שנים ואיך אומר את זה בעדינות? זה לא בדיוק היה זה.
והוא היה מהמם והיה לנו טוב ונפלא ומרגש אבל זה לא היה מדויק. וכשמקימים משפחה את רוצה שזה יהיה מדויק, מבטיחה לך.
והיה לנו קשה להיפרד. קשה זיווגו של אדם? קשה פרידתו של אדם שנגעת בו. כי הרגש מאפיל על השכל לקבל החלטה ממקום שקול, נבון, אמיתי.
זוכרת את "הכלב" שחיפש מקלט בין המילים שלי בתחילת המאמר?
עכשיו הוא יוצא לאור: ממרום שנותיי (25, אבל מי סופר?) הבנתי שאם אגע במועמד הפוטנציאלי שלי טרום נישואין, לא אחזק את הקשר בינינו. אחזק משהו אחר – את הרגש. שיהיה כלוא בחיבוק הבא. בליטוף הבא, במשחק מקדים הבא (תרתי משמע).
יש דרך אחרת. מוכרחה להיות דרך שונה. מדויקת. נכונה. עם 99% הצלחה.
בפוסט הבא בעז"ה אעשה לכן היכרות עם הדרך החדשה שהכרתי.
בינתיים, מוזמנות לקרוא עוד הגיגים של קודש וחול בין הרוח לחומר בבלוג שלי: WWW.DUKASIT.CO.IL
דוכסית.
